"מעשה בעכבר קטן ובשני חתולים רעבים" זה ספר נפלא, סיפור פיקנטי קצר וקולע, נוגע ללב ומצחיק. שני חתולים רעבים בחצר ראו עכבר עם ספר גדול. כשהעכבר הבין שהם רוצים לאכול אותו הוא מיהר למצוא להם אופציה חלופית וכמו סוכן מכירות המציע את מרכולתו בעזרת קטלוג, הוא פתח לפניהם את הספר שלו בדף הראשון והתירס שנגלה לעיני החתולים מצא חן בעיניהם והוא רץ לשוק לקנות להם את התירס. החתולים אכלו את התירס שהעכבר קנה להם ונהנו, ושוב היו רעבים ושוב רצו לאכול אותו.
עכבר הספר מיהר שוב לפתוח את ספר ההצלה שלו ובדף השני החתולים ראו גלידה שגם מצאה חן בעיניהם, העכבר הלך לעיר לקנות להם את הגלידה החתולים ליקקו אותה ונהנו ושוב היו רעבים ורצו לאכול את העכבר. שוב מיהר העכבר לספר ההצלה שלו פתח אותו בדף השלישי שבו נגלה להם אבטיח אדום שמצא חן בעניהם, העכבר קנה לחתולים את האבטיח הם אכלו אותו ונהנו ושוב היו רעבים ורצו לאכול אותו.
שוב מיהר העכבר לספר ההצלה שלו כדי למצוא להם אופציה חלופית הוא פתח את הספר בדף הרביעי ושם נגלה לעיני החתולים ציור של עכבר אפור ושמן, העכבר השמן מצא חן בעיני החתולים והעכבר הקטן הבטיח להם ללכת לשדה להביא להם עכבר כזה והוא הלך ורץ והתחבא "והחתולים הרעבים יושבים ומחכים עד עצם היום הזה".
הסיפור המוצלח הזה כתוב ערוך ומאוייר בצורה נפלאה, יש בספר משהו עמוק מאוד, מסתורי וקסום העכבר הקטן נוגע ללב בנסיונותיו לרצות את החתולים ולהציל את חייו, הוא מנסה שוב ושוב והוא מרים ידיים ובורח רק כשהחיים מעמידים אותו לקיר והוא רואה שאין מנוס מהמנוס.
הספר הוא ספר קוסם. אנחנו קוראים את הספר "מעשה בעכבר ובשני חתולים רעבים" ותוך כדי כך שאנחנו מדפדפים בו גם העכבר מדפדף בו יחד איתנו וגם החתולים מתבוננים בו אתנו. הספר של העכבר הוא בעצם הספר שנמצא בידינו והדפדוף המשותף שלנו ביחד עם העכבר והחתולים בספר הוא מתוחכם וקסום ומרגש. הדפדוף המשותף הזה הופך את הספר החי הזה לעוד יותר חי אמיתי מרגש קסום ומסתורי ומתוחכם.
הספר מעוצב ומאוייר בצורה מוצלחת מאוד, הנאות החיים הקטנות מיוצגות בו בספר של העכבר לסרוגין עם דפי הספר שלנו המתאר את סיפור החתולים והעכבר. פעם כשסיפרתי לדוידי הבן של דודה שלי סיפור שהסתיים בעד עצם היום הזה. הוא אמר לי שזה שקר כי זה לא יכול להיות שהם מחכים עד עצם היום הזה כי אם סיפרתי לו את הסיפור לפני שבוע וקראתי עד עצם היום הזה אז איך זה יכול להיות שגם היום זה עד עצם היום הזה.
כשקראתי ליפתח ומעיין את הספר מעיין הגיב לכל אורך הספר: אני לא ראתי שהוא הלך לשוק לקנות תירס, אבל זה התירס שהוא קנה, אני לא ראיתי שהוא הלך לעיר לקנות גלידה... אבל זאת הגלידה שהוא קנה... אני לא ראתי שהוא הלך לחנות הירקות להביא אבטיח אבל זה האבטיח שהוא קנה. הספר מעוצב ומאוייר נפלא רק חבל לפי דעתי שעטיפת הספר האחורית ריקה.. אפשר היה לשים שם תמונה מוקטנת של החתולים שמחכים.
עטיפת הספר האחורית גם מוכרת את הספר ואם במקרה הספר עומד כשהחלק האחורי שלו מופנה אלינו, אנחנו רואים עטיפה ריקה ולא יכולים להעלות על דעתנו איזה ספר נפלא מסתתר מאחוריה.
כשהעכבר הקטן רץ להביא לחתולים עכבר מהשדה. הוא השאיר את הספר מיותם מאחוריו ואני תוהה כיצד יסתדר העכבר ללא הספר שלו, כיצד יסתדר הספר שלו בלעדיו... והחתולים האם הם ישכילו לעיין בספר וללמוד ממנו? ואם כן מה הם ילמדו?... הספר של העכבר הוא ספר מציל חיים. יש הרבה אנשים שאומרים שללא קריאה של ספר הם מתפוררים וקריאה בספר אוספת אותם ונותנת להם את החיים, הכוח שבספר מתואר פה מאוד יפה וכל אוהבי הספר המושבעים לבטח יאהבו אותו ויזדהו אתו עוד לפני שהם יבינו למה.