הספר "זה לא יתוש" בנוי כולו על שרבוט ששירבט הילד איתמר בראון בן השנתיים ועשרה חודשים. הרעיון לבנות סיפור על בסיס של שירבוט אמיתי של ילד הוא רעיון מקסים שהוליד ספר ילדים יפה מאוד: בספר הילד עמי, שאוהב לצייר, לקח יום אחד צבע כחול וצייר ציור על דף גדול. כל אחד מבני המשפחה הסובבים אותו ראה בציור משהו אחר סבא ראה בו נחש, אבא ראה בו עכבר, דוד משה ראה בו צב וכך הלאה עד שהילד הקטן, כמו הילד בסיפור "מכנסי המלך החדשים", קרא לדבר בשמו, ואני מצטטת: עמי הביט בציור שלו ואמר: "זה לא נחש ולא עכבר, זה לא צב ולא נמלה, זה לא קוף וגם לא חתולה, זה לא פרפר ולא יתוש. סתם ציירתי לי קישקוש!" הסוף משעשע ומפתיע.
העמוד הראשון פותח בשש שורות טקסט בהן עמי מוצג ובעמוד האחרון האחרון המסכם יש שש שורות טקסט בהן עמי מתקן את כולם ומסביר להם מה הוא באמת צייר. בכל שאר דפי הספר, בכל שני דפים סמוכים מופיע המבוגר שאוחז בציור ובדף השמאלי מופיע השרבוט עצמו כשבתוכו מודגשת הדמות שמצא בו המבוגר. מעל לכל שרבוט שתי שורות טקסט קצרות ומחורזות. הספר כולו מודפס על רקע של נייר עטיפה חום בהיר והבחירה הזאת מוצלחת מאוד ויפה, נייר השרבוט של הילד בולט בלובן שלו על רקע העטיפה החומה וכאילו פורץ מתוך הספר. ליד כל שרבוט של הילד מופיע דבר המייצג את המבוגר שגילה את הדמות בציור: מקטרת של סבא, מחשבון של אבא וכו'. עטיפת הספר יפה מאוד מאופקת ועדינה. המשפחה המאויירת חמימה וחביבה, גם השכנה והכלב חביבים.
הספר פותח בהקדמה מעניינת העוסקת בשרבוט של הילדים. ספר מקורי ויפה. אני אישית ממש נפעמת מכל השרבוטים שהילדים מציירים.