בוקיפונט

הספר "אני אמא" הוא ספר אומנותי מאוד, עשיר בטקסטורות שונות, עשוי בטכניקת קולאזים, מאוד עדין ויפה, אפשר להסתכל על האיורים עוד ועוד. לכל אורך הספר אמא בנעליים אדומות ועם שרשרת אדומה ובכל עמוד היא בשמלה אחרת. הספר הוא יצירה אומנותית ממש, כל עמוד בספר מעוצב ברגש בהרמוניה, הכל הרמוני, תואם אפשר להסתכל שוב ושוב וכל הזמן לגלות דברים חדשים וליהנות מהעיצוב היפה.

הספר נותן את התחושה הנפלאה והממכרת שיש לי תמיד בחנויות הבדים, אוסף של טקסטורות מלאות עניין וצבעוניות, ההתבוננות בספר היא גם כמו ביקור בתערוכה או בחנויות לחפצי חן. כשפותחים את הספר דפי העטיפה הפנימית מעוצבים עם פסים אנכיים של טקסטורות שונות ולפני שסוגרים את הספר דפי העטיפה הפנימית מעוצבים עם פסי טקסטורות אופקיים. אפשר לחפש עם הילדים איפה נמצאת כל טקסטורה שמופיעה על העטיפה הפנימית בתוך הספר.

את הספר אני אמא יעל זמיר מקדישה לילדיה אורי מאיה ויונתן שבזכותם היא אמא. בספר אני אמא היא מתארת את עצמה. בכל עמוד יש איור גדול ושורת טקסט בת שלוש מלים מלמטה. זה מתחיל כך: אני אמא. לפעמים אני גדולה. לפעמים אני קטנה וכך הלאה כשכל משפט של לפעמים מומחש על ידי איור יפה, עשיר ומלא דמיון.

לכל אורך הספר אמא מתוארת כאשה מורכבת ורבגונית עשירה בתכונות רבות ומנוגדות: לפעמים גדולה ולפעמים קטנה, לפעמים מצחיקה ולפעמים עצובה... לכל אורך הספר הלפעמים וחוסר הקביעות של אמא חוזרים בקביעות שוב ושוב ומעצימים את סופו של הספר, שבו סוף סוף יש משהו שהוא קבוע ובטוח ומאיר את כל הלפעמים באור חדש, הסוף של הספר הוא: "אבל תמיד אני אמא שלך" ואפשר לראות את אמא מחבקת את הבן שלה בתוך עיגול שבתוכו מתמקדת כל האהבה.

חשוב שלספר ילדים יהיה סוף מוצלח וטוב, שהשורה האחרונה תהיה כזאת שהקורא לא ימשיך לעמוד הבא לחפש את הסוף. בספר הזה הסוף הוא מושלם וכל הספר הולך רק אליו. זאת יצירה אומנותית יפה מאוד ומושקעת מאוד, עשויה בכשרון, נכס. הילדים אוהבים את הספר, כשאני קוראת להם את הספר אני מציינת את השם של אמא שלהם לכל אורך הספר והם מאוד נהנים.

לדוגמא: במקום אני אמא, אני קוראת: "זאת אמא ספי, לפעמים אמא ספי גדולה ולפעמים אמא ספי קטנה"... וכך הלאה ואני מסיימת: "אבל אמא ספי היא תמיד אמא של יפתח והיא תמיד אמא של מעיין". הילדים מאוד מאוד נהנים ותמיד כשאני מגיעה למשפט: "לפעמים אמא ספי רעה", הם ממהרים לתקן אותי ולומר שהיא לא רעה. כשהאמא בעצמה קוראת את הספר לילדיה כמובן שהיא יכולה לקרא אותו כמו שהוא, כי הוא נכתב במיוחד בשבילה.